תעשיית עיצוב הפנים המסחרית התפתחה בעיקר מאמצע המאה שעברה למגוון רחב של גישות. החל מאמצע שנת 1900, התחיל רעיון הפרדת עיצוב הבניין מעיצוב הפנים.
עיצוב הפנים המסחרי הביא איתו תמיכה נרחבת של ארגונים מקצועיים, אשר סייעה להתמקצעות משמעותית, תכניות אקדמיות התמקדו בכלכלת הבית ועיצוב הפנים למגורים, על מנת להתאימו לשוק עיצוב הפנים המסחרי החדש.
אך תעשיית עיצוב הפנים טוענת שהיא כאן על מנת להישאר. הויכוח אינו סובב את השאלה מי עושה את העבודה. שוק העיצוב מבטיח שמי שמחזיק במיומנות האדריכלות ובמיומנות עיצוב הפנים, יכול להביא לידי ביטוי את עבודתו בכל עיסוק מסחרי רב תחומי. משימות עיצוב מבוצעות בעיקר על בסיס עניין ויכולת, ולא על רקע אקדמי או אישורים מקצועיים.
נקודות מבט מנוגדות
האדריכלים ממשיכים לטעון כי עיצוב החלל הפנימי נופל בתחום שיפוטם, שהאדריכל מוסמך בהשכלתו וניסיונו לעצב את שטח הפנים, ושתמיד הייתה להם את האחריות הזאת. אלא שהדברים השתנו.
מורכבות עיצוב הפנים גדלה והיא דורשת היום מומחיות ומיומנויות ממוקדות יותר על מנת להגדיר חומרי עיצוב פנים, ארגונומיה, עיצוב לאוכלוסיות מרובות, עיצוב מקום עבודה, שליטה על מכלול המבנה, תאורה פנימית והיבטים אחרים של הסביבה הבנויה, המתמקדים בקנה המידה הפנימי.
שילוב אקדמאי של שני המקצועות
חינוך אדריכלי לא הצליח לספק את החוויה הממוקדת בקנה המידה הפנימי הדרוש על מנת לתמוך הלכה למעשה בעיצוב פנים ברמה גבוהה ומתפתחת. לכן, סטודנטים רבים ומוכשרים לאדריכלות, בחרו לרכוש השכלת עיצוב פנים על מנת ליישר קו באופן ישיר יותר עם היצירתיות והאינטרסים שלהם.
הטיעון המשכנע ביותר לסיבה בגללה מסלולי קריירה בתחום אדריכלות ועיצוב פנים צריכים להישאר מחוברים הוא למעשה פשוט: אי אפשר להפריד את עיצובו של בנין מעיצוב הפנים שלו. החלל הפנימי מתפתח ישירות מהרעיונות הצורניים והרעיוניים של הבניין, והבניין הוא (או אמור להיות) מושפע ישירות מאילוצים תכנוניים ומהתנהגות אנושית של החלל הפנימי.
קשר זה בולט במיוחד בתכניות הלימודים של האקדמיה. קורסים בסיסיים העוסקים בעקרונות עיצוב התחלתי, היסטוריה, תורת תקשורת, גרפיקה או טכנולוגיית בנייה, זהים בבסיסם לחומר אותו לומד סטודנט מתחיל בארכיטקטורה או בעיצוב פנים.
ככל שהסטודנט לאדריכלות מרחיב יותר את הידע המקצועי שלו, כך מתפתחים אף המסלולים האקדמיים, ותלמידים נוטים לרכוש יותר ויותר השכלה הסובבת את המומחיות הרב תחומית.
בפועל, תחום האדריכלות מורכב מפרויקטים אשר מתוכננים על ידי צוותים של מומחים. בעלי מקצוע בתחום האדריכלות תורמים מכישורם ויכולותיהם הקשורות לסולם בו הם עובדים ספציפית, אבל הם ימשיכו לחלוק את הידע המשותף עם אנשי מקצוע המבצעים את עבודת הבניה הפנימית.
התמונה האידיאלית
הקשר בין מבנה לבין חלל פנימי נותר קריטי. לכן, המחקר של אדריכלות והמחקר של עיצוב פנים אדריכלי בסביבה האקדמית צריך להתכונן כראוי למודל הדרך השיתופית והמשולבת של עבודה שהבוגרים ייתקלו בה בסביבתם המקצועית.
עולם הארכיטקטורה צריך לבחור להרחיב את ההגדרה המקצועית שלו, על מנת להכיל ולהכיר באופן חוקי בעיצוב פנים, ואז תכניות עיצוב פנים ואנשי מקצוע יכולים ליישר קו מחדש במקצוע.
במידה שזה אפשרי, זה עשוי להיות יעיל יותר לטווח הארוך על מנת לקדם דיאלוג בין שני המקצועות, במרדף אחר מודל שיתופי חדש שיעשה עבודה טובה יותר בתמיכה במומחיות משמעתית, והמטרה הסופית תהיה זהה, אבל שני הצדדים יגיעו אל השולחן על מנת לסכם את הפרטים.
ראו גם:
מה תפקידו של אדריכל פנים?
